שער אברהם • ההיסטוריה חוזרת: כך ביצרו הכנענים את עירם

    קובי פינקלר | צילום: רשות הטבע והגנים No Comments on שער אברהם • ההיסטוריה חוזרת: כך ביצרו הכנענים את עירם
    14:58
    01.05.24
    רחל פסטג No Comments on הדס לוינשטרן מציגה: המתנה של ספירת העומר

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    "שער אברהם" שער העיר ששימש את תל דן בתקופת התנ"ך, שהיה חלק ממערכת הביצורים של העיר הכנענית, ששמה המקראי היה ליש (שופטים י"ח, כ"ט), נחשף לאחרונה לקהל בשלמותו. מכיוון, שתקופת בניית השער מקבילה לתקופתו של אברהם אבינו יתכן ועבר דרך שער זה במסעותיו להצלת אחיינו לוט ומכאן אף שמו שער אברהם.

    השער, הידוע גם בכינויו השער הכנעני ושער שלוש הקשתות, בנוי מלבני בוץ המיוצבות על תשתית של אבני שדה גדולות ומעוגלות. השער כולל שני מגדלים בחזית (החיצונית המזרחית) וביניהם מעבר השער שהשתמר לגובה של 7 מ'. פתחי השער מצויים בחזיתות המזרחית (בכניסה מבחוץ) והמערבית (בכניסה מתוך העיר). הקשת החיצונית עשויה משלוש שורות של לבנים היוצרים קשת עגולה ומושלמת אשר צורתה מזכירה את הקשת הרומית, שנוצרה אלפי שנים מאוחר יותר. שלוש הקשתות נבנו מעל מעבר השער שחצה את המבנה ממזרח למערב לאורך של 10.75 מ' וברוחב של 2.5 מ'. בתוך מעבר השער היו ארבעה חדרים, שניים בכל צד, וכל אחד בגודל 2.5X4.5 מ'. משערים שהשער היה מכוסה בגג. בשלב מסוים זמן קצר לאחר בנייתו הוחלט לבטל את השער על ידי סתימתו ומילוי חדריו באדמה ובזכות זו השתמר השער להפליא .

    בימים האחרונים רשות הטבע והגנים השלימה את פרויקט שימור ופיתוח השער במבצע, מורכב שכלל בין היתר, שימור וייצוב חזית השער באמצעות טיפול בלבני הבוץ בטכניקת שימור מיוחדת תוך שימוש בחומרים טבעיים נאמנים למקור, בוצעה הארכה של הגג הקיים מזרחה, בתכנון הנדסי מתוחכם, ללא מגע בקרקע, כל זאת כדי למנוע קרינת שמש ישירה על השער בעיקר בשעות הבוקר וכן סגירת פתחים למניעת פגיעה של גשם אלכסוני.

    בנוסף, הוכשרה דרך מונגשת לנכים עד לשער והוקמה רחבת תצפית מול השער. במרכז הרחבה הוצב מודל תלת ממדי של השער המשוחזר עשוי גוש אבן בזלת אחד שנחצב וסותת באומנות ובדיוק רב תך מתן ביטוי למחקרים החדשים ביותר אודות השער העתיק.

    לבני בוץ הם החומר העדין ביותר שנמצא בתרבות הבנייה הקדומה. למרות שבמבט ראשון הם נראים כמו חתך באדמה, לבני בוץ אלו שרדו לאורך יותר מ 3,800 שנים. חשיבותם בעובדה ששרדו בצורתם המקורית ומייצגים טכנולוגיית בנייה בת אלפי שנים. רגישותם עצומה, כל נגיעה לא זהירה פוגעת בשכבת לבנים ומפוררת אותה. בנוסף לכך תנאי האקלים, הרוח, הגשם, שורשים, ובעלי חיים, גורמים להתדרדרות מתמשכת של הלבנים המקוריות. לפיכך יש לנקוט הגנה מרבית וטיפול מקצועי וקפדני על מנת לשמור על השער ומבנהו.



    0 תגובות